שורשים
אדמה עם היסטוריה עמוקה
קרבאך מיושבת מימי קדם. מדינות ותרבויות של הקווקז עברו באדמות אלה, והותירו מבצרים, מקדשים ואגדות. עד המאה ה-18 הפך החבל לליבה של מדינה עצמאית — ח'אנות קרבאך.
אז נוסדה העיר שנועדה להפוך ללב קרבאך — שושה.
ציר זמן
אבני דרך בהיסטוריה
העת העתיקה
קרבאך מיושבת מימי קדם; עוברות בה מדינות ותרבויות של הקווקז.
אמצע המאה ה-18
פנאח עלי ח'אן מקים את ח'אנות קרבאך — מדינה עצמאית שבירתה בקרבאך.
1752
נוסד מבצר שושה — בירתה החדשה של הח'אנות ומרכז התרבות העתידי של כל הקווקז.
המאה ה-19
קרבאך נכללת באימפריה הרוסית. שושה פורחת: המשוררים ואגיף ונתוואן, בתי ספר למוגאם, אריגת שטיחים.
המאה ה-20
התקופה הסובייטית: קרבאך מתפתחת בתוך אזרבייג'ן; שושה נותרת סמל לתרבות הלאומית.
סוף המאה ה-20 — תחילת ה-21
סכסוך קרבאך מוביל למלחמה ולאובדן חלק מן החבל; מתחילה תקופה ארוכה של פילוג.
2020
אחרי מלחמת 44 הימים משיבה אזרבייג'ן את השליטה על חלק ניכר מקרבאך.
מבצר שושהתור הזהב
עריסת המוגאם
שושה של המאה ה-19 הייתה אחד ממרכזי התרבות המרכזיים של הקווקז. כאן חיה ויצרה המשוררת ח'ורשידבאנו נתוואן, בתו של ח'אן קרבאך האחרון, וכן המשורר מולא פנאח ואגיף.
העיר העניקה לאזרבייג'ן שורה של זמרי ח'אננדה גדולים והייתה מולדתם של המלחין אוזעיר חאג'יבייли והזמר בולבול. לא במקרה מכנים את שושה עריסת המוזיקה האזרבייג'נית.
«שושה היא הקונסרבטוריון של הקווקז, שבו אפילו האבנים יודעות מוגאם».ממה שנאמר על העיר